מקור:
עץ פרי נשיר אשר מוצאו בדרום ארה"ב וצפון מקסיקו.
תאור כללי:
הפקאן גדל היטב בשמש מלאה ברוב חלקי הארץ. לפקאן דרושות מעט קור לשם התעוררות. ואילו להבשלת הפירות הוא זקוק לקיץ חם.
העץ פורח באביב ומניב את פרותיו בסוף הקיץ בסוף הקיץ.
עץ גדול, מגיע לגיל מבוגר יכול להגיע עד ל־15 מטר גובה ו־10 מטר ויותר בקוטר.
ריבוי:
הפקאן מורכב על כנות מזריעים של עץ פקאן.
זנים המומלצים הם: דלמאס, אפאצ'י, מוהוק, צ'וקטו וויצ'יטה.
מזיקים:
הפקאן נתקף ע"י כנימת עלה, הכנימה הצהובה, סס נמר, תריפס אדום המביאים לפייחת מרובה. העץ הצעיר רגיש לעשביה, מכות שמש, יובש, מחסור באבץ. חלק מהזנים שבירים.
נטיעה:
בגלל מערכת השורשים שלו שמרוכזת בשכבה העליונה של הקרקע, עד עומק 1 מטר- רצוי לנטוע במרחק של לפחות 6 מטר מהבית. ( יכול לפגוע בריצוף )
הפרי:
האגוז האכיל מגיע בתוך תרמיל קשה אך יחסית דק. מבחינה בריאותית, האגוז עתיר אחוזי שומן בלתי רווים ומהווה מקור מצוין לחלבון, ברזל, אשלגן וויטמין מתקביץ B.