אפרסק

האפרסק נמנה עם משפחת הוורדניים – Rosaceae.
Prunus persica

מקור:
מולדתו – בסין והוא הגיע לאירופה מפרס (כנראה מכאן שמו).  כיום נפוץ כגידול מסחרי ברוב חלקי תבל הנמצאים ברוחב הגיאוגרפי 30-42.

תאור כללי:
האפרסק הוא עץ נשיר, רחב נוף ומסועף מאוד. העלים משוננים . בארץ משיר האפרסק את עליו מנובמבר עד אמצע דצמבר, ומלבלב בפברואר או במרס. האפרסק נושא את פריו על ענפים בני שנתם, שצמחו בקיץ הקודם (אין דרבנות פרי רב-שנתיים). לכן יש להבטיח, בכל שנה, צמיחה טובה – לשם פוריות קבועה.

פריחה:
הפרח בעל 5 עלי גביע ירוקים, 5 עלי כותרת מגוונים (מוורוד לאדום) ואבקנים רבים. הפרחים גדולים מושכי חרקים ומואבקים בהאבקה הדדית או עצמית.

הפרי:
בית-גלעין, בעל גלעין מעוצה מוצק ומקומט. הגלעין הוא אחד מסימני הזיהוי החשובים של זני האפרסק. הציפה בשרנית או עסיסית, (משתנה בדרגות שונות של ההבשלה) והקליפה מכוסה לבד שעיר.
פרי האפרסק נקטף בעודו מוצק, והוא מתרכך ומבחיל אחר קטיפתו. ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר – תהליך ההבשלה מזורז יותר, לכן אפשר לעכבו על-ידי קירור.

ריבוי:
האפרסק – על-ידי שתילים של זנים רצויים המורכבים על כנות שגודלו מזרעים.
קיימים מיני מעבר בין האפרסק לבין מיני גלעיניים אחרים – כגון השזיף, המשמש והשקד. 

מזיקים:
באפרסק פוגעים אותם פגעים, התוקפים עצי-פרי גלעיניים אחרים. בייחוד רבה רגישות הפירות לפגיעת זבוב ים-התיכון.
זחלי חיפושית הקפנודיס ויקרונית השקד פוגעים בשורשים ובגזע.